הגיל השלישי
arrow_forward

10 עובדות על זכויות בשיקום

שיקום נועד להחזיר את הפרט לתפקוד מרבי בסביבתו הטבעית לאחר פגיעה או מחלה. הדרך היחידה לנצל את זכויות השיקום שעומדות לרשות הפרט היא להכירן, וליצור קשר עם אנשי המקצוע הנכונים בכל מקרה של התלבטות

 

שיקום הוא חלק מתהליך מתמשך שמטרתו לשפר תפקודים מוטוריים וקוגניטיביים מיוחדים. בעזרת השיקום ניתן להגדיל את מידת העצמאות האישית של המטופל, להקטין את התלות בזולת ולשפר את הסיכוי לחזרה למסלול חיים פעיל ובריא.

כדאי להכיר את הזכויות הבסיסיות לשיקום וכך לדעת כיצד לנצל אותן:

1. זכאות לשיקום לאחר אשפוז נקבעת על ידי הרופא

במידה והקשיש מאושפז בבית חולים, רופא הוא הגורם שמוסמך לקבוע את זכאותו לשיקום. הזכאות נקבעת לאחר שמולא דוח עובד סוציאלי ולעיתים גם בכפוף להתייעצות עם גורמים נוספים. כמו כן, ניתן לפנות לנציגת קופת החולים בבית החולים עוד במהלך האשפוז ולברר את הזכאות לשיקום.

2. מותר להגיש קבילה נגד קופת החולים

במצבים שבהם קופת החולים אינה מאשרת את השיקום כמומלץ על ידי הרופא, ניתן להגיש קבילה לנציבת קבילות הציבור. את הקבילה מגישים בטלפון, בפקס או באמצעות שליחת דואר אלקטרוני.

3. משרד הבריאות משתתף במימון מכשירי שיקום וניידות

משרד הבריאות מסייע במימון 75% מעלות אביזרי עזר לשיקום, או משתתף במימון 90% מעלות מכשירי ניידות. יש גם מקרים שבהם קיים פטור מהשתתפות עצמית על הפער והקריטריונים לפטור נקבעים על ידי נהלים של משרד הבריאות עצמו.

4. אפשר לקבל סיוע בהתאמת תנאי דיור למוגבלים בניידות

משרד השיכון ומשרד הבריאות מסייעים בהתאמת פנים הבית ודרכי הגישה אליו לאנשים שנמצאים בשיקום, כל עוד הם מוגדרים כבעלי מוגבלות קבועה בניידות וכאשר הם מסתייעים באביזרי עזר. גם במקרה הזה הסיוע ניתן לפי קריטריונים של משרדי הממשלה.

5. קיימת זכאות לטיפול רפואי בבית

אחת הזכויות החשובות ביותר קובעת שכל מטופל שמקבל טיפול בקהילה לפי סל הבריאות, זכאי גם לביקור בית של בעל המקצוע המטפל. הזכאות היא בתנאי שלנוכח מצבו של המטופל קיים צורך ממשי בבדיקה או בטיפול בבית.

6. חל איסור על אפליית מטופלים

החוק אוסר בצורה מוחלטת על אפליה מטעמי גזע, דת, מין, לאום, ארץ מוצא וכדומה במהלך טיפול רפואי ושיקום. את הטיפול יש לתת בהתאם לנהלים של משרד הבריאות וכל מטופל זכאי לטיפול נאות מבחינת הרמה המקצועית, האיכות הרפואית והיחס האישי.

7. משך הזמן לשיקום הוא עד 90 ימים

חוק בריאות ממלכתי קובע שמשך הזמן הניתן לשיקום לא יעלה על 90 ימים. בתוך כך, משך הזמן לשיקום אורטופדי הוא לפחות שבועיים, משך הזמן לשיקום נוירולוגי הוא מינימום 25 ימים ועוד 3 חודשים ובמידה ונקבע משך זמן קצר יותר – הגורם המבטח (קרי קופות החולים) חייב לנמק זאת.

8. קיימות מסגרות שיקום בקהילה

ניתן להתייעץ עם אנשי מקצוע לגבי הצטרפות למסגרות שיקום בקהילה. זכויות הקשיש מקנות אפשרות לשיקום במסגרת רב מקצועית (כמו אשפוז יום) או במסגרת ייעודית לתחום מסוים (כמו מכון לפיזיותרפיה, מכון לריפוי בעיסוק וכן הלאה).

9. יש תנאים ספציפיים להפסקת הטיפול השיקומי

החוק מחייב את קופות החולים והגורמים המטפלים להפסיק את השיקום רק כאשר הושגו היעדים, או כאשר חלה ירידה בקצב ההתקדמות ונסיגה בתהליך הלמידה. גם בנושא הזה כדאי להתייעץ עם גורם אובייקטיבי שיכול לחוות דעה עבור המטופל ובני משפחתו.

10. כל מטופל זכאי לקבל הפניה לתכנית לטיפול משמר

זכויות המטופל קובעות שעם סיום השיקום בקהילה תיבנה עבורו תכנית לטיפול משמר. עליו גם לקבל הפנייה לגורמי טיפול מתאימים, ולהישאר במעקב של רופא המשפחה במשך 6 חודשים.

לסיכום, באמצעות השיקום ניתן להחזיר את הפרט לתפקוד אופטימאלי גם אם נפגע ממחלה או פציעה. רוב השיקומים נערכים לאחר אירוע מוחי, שברים ועוד. האחריות למתן שיקום מעוגנת בישראל בחוק ביטוח בריאות ממלכתי והוא מבוצע במסגרת אשפוז, בקהילה או בבית המטופל.

 

בחרו בכפתור דיור במסך הפתיחה של פורטל הגיל השלישי מבית יד 2 ומצאו את הדיור המתאים לכם או פנו למוקד השירות של פורטל הגיל השלישי מבית יד 2  באמצעות דף 'צור קשר'.